עד אוגוסט 2023 רכבת קלה הייתה נחלתם של הירושלמים בלבד. והחל מתאריך 18 באוגוסט 2023 החלה הרכבת הקלה במרכז הארץ לפעול. הקו הראשון שהופעל הוא הקו האדום שמחבר בין פתח תקווה לבת ים, ובדרך עובר ברמת גן בני ברק והעיר תל אביב יפו.
לאחר למעלה מ 20 שנה של תכנונים, מתוכן כ 7 שנים של עבודות וחסימות כבישים, יצאה לדרך סוף סוף הרכבת הקלה באזור המרכז, עם פתיחתו של הקו האדום.
לחץ כאן למידע על תחנות הקו האדום באזור המרכז.
◊
אם היו אומרים ליד ירושלמי את צמד המילים: רכבת קלה, ובודקים את תגובתו. אם ההוא נאנח עמוקות ופניו מתכרכמות – חזקה עליו שהוא אזרח מן הבירה. הרכבת הקלה בירושלים, אשר בנייתה החלה בשנת 2000, הפכה בשיח הירושלמי לשם נרדף למשימה קשה שלא רואים את סיומה.
בניית רכבת קלה בירושלים תוכננה להסתיים בשנת 2006, אולם התארכה עד לשנת 2011, אז החלו לפעול קווי הרכבת הראשונים.
רבים מכם ודאי שואלים את עצמם: למה ירושלים תחילה? מדוע דווקא העיר הזו, שאינה הראשונה בצפיפותה בארץ ישראל חייבת רכבת קלה?
התשובה לכך היא שירושלים היא העיר שבה השימוש בתחבורה הציבורית הוא הנרחב ביותר. תושבי ירושלים עצמם משתמשים בתחבורה הציבורית בהיקף גדול, מאחר שכמות הרכבים הפרטיים לנפש בירושלים, היא נמוכה מאוד בהשוואה לערים גדולות אחרות כמו חיפה ותל אביב.
בנוסף לכך, מהווה ירושלים מרכז מסחרי ותעסוקתי לתושבי פרברים רבים, בהם: גוש עציון, מבשרת ציון, ביתר עילית והתיישבויות בחבל בנימין. כך שגם הללו נעזרים בתחבורה הציבורית של ירושלים על מנת להגיע למקום עבודתם מדי יום.
מתווספת לכל זה גם העובדה שירושלים היא עיר תיירותית בקנה מידה בינלאומי ותיירים, מטבע הדברים, משתמשים בתחבורה ציבורית.
כל הנתונים הללו הביאו לכך שבשנת 1995 אישר אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים דאז, את תוכנית האב לבניית הרכבת הקלה. בשנת 1998 אישרה ממשלת ישראל את התוכנית, מכרזים הוצאו וחברת "סיטיפס" זכתה במכרז ויצאה לדרך.
בשל בעיות בהשגת מימון, התעכבה התחלת בניית הרכבת עד לשנת 2005.
כחלק מהתכנון של תוואי הרכבת ועל מנת שלא ליצור עומסים בצירי התנועה הקיימים בעיר, נבנה גשר המיתרים של ירושלים והוא יצר את הרצף של מסילת הרכבת הקלה משדרות הרצל לרחוב יפו.
באביב 2011, החלה הסעת נוסעים ברכבת הקלה של ירושלים. בתחילה נערכו תקופות הרצה, בהן הנסיעה ברכבת הייתה בחינם.
כיום משנעת הרכבת הקלה בירושלים כ-70,000 נוסעים מדי יום. בימי חול המועד מספר הנוסעים ברכבת הקלה מגיע לשיאים של עד כפליים מכמות זו.
כל אחת מהרכבות הקלות בנויה משני קרונות המחוברים ביניהם. כל אחד מן הקרונות בנוי להכיל כ-250 נוסעים ובסך הכול 500 נוסעים ברכבת. אורך כל רכבת עומד על 70 מטרים. כל קרון מחובר ב'קרניים' לכבל חשמלי העובר מעל למסילות. במצב של הפסקת חשמל יש מצבר המאפשר את הפעלת האורות ופתיחת הדלתות. אילוצים ביטחוניים שונים הביאו לשינויים בתכנון הרכבת, כגון היעדר מוחלט של פחי אשפה וריבוי דלתות לכל קרון. הרכבת הקלה נעה באמצעות חשמל, דבר שמפחית את זיהום האוויר ברחובות ירושלים.
הרכבת הקלה של ירושלים הינה הרכבת הקלה הראשונה בישראל. תוכניות לבניית רכבת קלה בערים נוספות בישראל, כבר מצויות בשלבי תכנון ואישור שונים. כולי תקווה כי הלקחים הופקו וכי בפעם הבאה לא תהפוך הרכבת הקלה למעמסה עירונית כבדה. הרכבות הקלות יכולות להיות תוספת יעילה לתחבורה הציבורית בישראל. אולי יום אחד אף נהיה עדים לרכבת תחתית ענפה בישראל.